עקביות

0:52 – נתחיל עם חדשות טובות – אתם לא צריכים להקדיש 5 שעות, 6 שעות או אפילו שעתיים בכל יום כדי להתקדם בנגינה שלכם.
הסוד כאן הוא העקביות – להקפיד לנגן כל יום. כמו שאני מסביר לתלמידים שלי, אם תנגנו 15-20 דקות בכל יום, זה לרוב יהיה יותר יעיל מאשר לנגן 3 שעות אבל רק יומיים בשבוע, מה שיוצר מצב שיש ימים שבהם אנחנו לא מתאמנים בכלל.
בצורה הזאת גם יהיה לנו הרבה יותר קל להטמיע את ההרגל של האימון, ולהכניס אותו לשגרה שלנו.
ממוצע הזמן שבו מטמיעים הרגל הוא בסביביבות החודשיים, ולסגל לעצמנו הרגל של אימון יומיומי זאת המטרה שלנו בעצם.
תקבעו לעצמכם שעה קבועה, עד כמה שאפשר, שבה אתם מתאמנים על הכלי שלכם!

לנגן בשעות הבוקר המוקדמות

3:58 – כולנו חיים באותו עולם, לרובנו יש סדר יום עמוס וכאוטי.
מה שאני נוהג לעשות זה לקום קצת מוקדם יותר, חצי שעה לפני כל הטלפונים, התלמידים, ההופעות… לפעמים גם שעה לפני, תלוי בכמות הדברים שאני רוצה להספיק ובמורכבות שלהם.
בונוס – מה שכיף בלקום מוקדם, הוא העובדה שרוב העולם עדיין ישן.

תוכנית אימונים

5:32 – דבר מומלץ שיחסוך לנו זמן באימון הוא לתכנן על מה אנחנו רוצים לעבוד. אנחנו לא רוצים לקום חצי שעה לפני, לשבת עם הגיטרה, ואז לבזבז חצי מזמן האימון על לחפש דברים להתאמן עליהם.
אני ממליץ בחום על אתר שנקרא טרלו. זו אפליקציה חינמית לניהול משימות, שגיליתי שהיא ממש נוחה לניהול תוכנית אימונים לגיטרה.
אפשר לסדר שם תרגילים בקטגוריות בצורת טורים. בכל טור אפשר לפתוח כרטיסים, כאשר כל כרטיס הוא בעצם תרגיל שעליו תרצו לעבוד. את הכרטיסים אפשר לגרור מטור אחד לשני והממשק מאד נוח ואינטואיטיבי. מומלץ!
כמובן שניצור את הכרטיסים ונארגן אותם לפני האימון, ואז כשנתיישב להתאמן ניגש ישר לעניינים.

לעבוד על כמה דברים במקביל

8:29 – עוד משהו שעוזר לנו לנצל את הזמן בצורה יותר יעילה היא מקבול. לדוגמא: באימון הבוקר אני רוצה לעבוד על סולם מיקסולידי, וגם על אקונומי פיקינג (Economy Picking).
אם אשלב את שני הדברים – לנגן את הסולם המיקסולידי בטכניקת אקונומי פיקינג, אשיג שתי מטרות בתרגיל אחד ואחסוך זמן.
כמובן שאתם יכולים לקחת כל כמה נושאים שנראה לכם שאפשר לשלב ביניהם ולעשות את זה. מוזמנים גם להתייעץ איתי בנושא.

לנגן לאט!

10:11 – למה לנגן לאט יחסוך לנו זמן?
כי נגינה איטית עוזרת לנו לגשת לנושא מסויים בצורה יסודית ולהטמיע תנועות לזכרון השרירים של האצבעות שלנו.
זה מאד מפתה לנגן משהו לא בצורה מושלמת אבל מהר, אבל הנגינה האיטית והיסודית בהתחלה תשתלם לנו בשלב מאוחר יותר ותביא אותנו לגבהים חדשים בנגינה שלנו.

להוסיף עניין

11:25 – תתאמנו על דברים שמעניינים אתכם!
יש נושאים / מטלות / תרגילים שאנחנו יודעים שיקדמו אותנו, אבל הם מאד משעממים וסיזיפיים.
מה שנוכל לעשות זה לקחת את אותו תרגיל ולנסות להפוך אותו ליותר מוזיקלי, או אפילו ליישם אותו על שיר.
ובכלל באופן כללי, זאת הרי המטרה הסופית שלנו, לקחת את הידע והטכניקה שלנו בכלי וליישם אותם בשירים, אז למה לא להתחיל כבר בשלב האימונים?
לדוגמא – אנחנו צריכים להתאמן על נגינת ארפג'יו. אם ננגן אותו על אקורד אחד במשך חמש דקות שלמות זה ירדים אותנו. אבל.. אם ניקח את אותו ארפג'יו וננגן איתו שיר שאנחנו אוהבים אז נקבל פתאום קונטקסט מוזיקלי ועניין.

יעדים לטווח קצר וארוך

12:55 – הדוגמא הכי טובה שאני חושב עליה היא לקחת שיר שאנחנו רוצים לדעת לנגן אותו, אבל מרגישים שזו משימה קשה מידי.
היעד שלנו לטווח הארוך יהיה לנגן את השיר הזה. הטווח הארוך יכול להיות עוד חודש, חודשיים, חצי שנה, שנה.. תלוי כמה זמן ומשאבים יש לנו להקדיש. כמובן שחשוב להציב דדליין מציאותי ולא קצר מידי.
את היעדים לטווח הקצר נקבל ע"י פירוק השיר שאנחנו רוצים לדעת לנגן, לגורמים קטנים. בדיוק באותה דרך שאנחנו חותכים אוכל לביסים קטנים כדי שנוכל לאכול אותו.
החוכמה כאן היא לחלק את היעד הגדול ליעדים קטנים ומציאותיים. גם כאן, מוזמנים לפנות אלי ואשמח לעזור.

להנות מהדרך

14:47 – אמנם בפן היותר רוחני אבל מאד חשוב להזכיר לעצמנו כל כמה זמן – למה אנחנו מנגנים בכלל? בסופו של דבר כולנו מנגנים כי אנחנו אוהבים מוזיקה ואת ההרגשה שהיא נותנת לנו.
אם יש יעד לטווח ארוך שגורם לנו לתסכול, או שאנחנו מרגישים תקועים באופן כללי, או שאין לנו סבלנות להתאמן וכבר רוצים לדעת לנגן את הסולו או המעבר הזה.. חשוב לזכור שגם התהליך עצמו כיפי, והריטואל של לשבת ולהוציא את הגיטרה ולגעת במיתרים יכול להיות משהו מאד מדיטטיבי.
כמו שמתי כספי כתב – לאט, לא למהר, יש זמן.

לתגמל את עצמכם

15:57 – קבענו לעצמנו יעד, עמדנו בו, מגיע לנו לתגמל את עצמנו!
אפשר לפנק את עצמנו עם סרט, הצגה, מסעדה, לקנות לעצמנו משהו שרצינו. אפשר גם להחליט מראש מה יהיה ה"פרס" עבור כל מטרה שנצלח. עוזר מאד ומדרבן ללכת קדימה.

להתנתק מהטלפון!

16:49 – הדבר האחרון אבל אולי הכי חשוב.
לא חייבים לכבות, אבל בהחלט לשים על שקט או בצד, או שניהם. לתת לעצמנו את הזמן של האימונים ולהתרכז בנגינה במקום להיות דרוך ליד הטלפון. קשה בהתחלה לעשות את זה, אבל אפשרי

הפוסט איך לנצל את המקסימום בזמן שיש לי להתאמן הופיע לראשונה ב-אלעד רגב - גיטר סקול.

לנסות ולהבין למה

0:21 – ברוב הפעמים, אם נגיע לשורש של הבעיה, נוכל להתגבר עליה ולה חזיר את החשק לנגן ולהתאמן.
לדוגמא, יש פעמים שאנחנו ניגשים לקטע מאתגר, והתחושה שלנו היא שאנחנו ניגשים למשימה שהיא "גדולה" עלינו, ואז מתייאשים ומאבדים את החשק לנגן.
במקרה הזה, הפתרון הוא לפרק את אותו קטע או שיר לחלקים קטנים יותר ולעבוד על כל אחד מהם בנפרד, ממש כמו לחתוך אוכל לביסים.

לעבוד על תרגילים טכניים

1:16 – אפשר פשוט לעבוד על תרגילים טכניים שלא מצריכים מעורבות רגשית או מחשבה, כדוגמאת תרגילי מהירות או גמישות אצבעות שהמהות שלהם היא חזרתיות.
הרבה פעמים תרגילים כאלו אפשר לעשות גם מול הטלוויזיה.

לקבל השראה מסרטונים או מאמרים

1:57 – בואו ננסה לשים את הגיטרה/כלי הנגינה שלנו בצד, ונצפה בסרטון מעורר השראה על מוזיקאי שאנחנו אוהבים, הופעה חיה, נקרא ראיון או פוסט מעניין שעוסק במשהו שקשור למוזיקה.
לרובכם בטח יש כל מיני קישורים שאתם שומרים בצד כדי לראות/לקרוא אותם אחר כך, אז האח"כ הזה הוא עכשיו.

להקשיב למוזיקה!

2:47 – מתי בפעם האחרונה פשוט ישבתם ורק הקשבתם למוזיקה? בלי לעבוד במחשב או לנתח קטעים ספציפיים בשיר מסויים.
פשוט לשמוע אלבום מההתחלה ועד הסוף ולהישאב לעולם שלו.
החוויה יכולה להיות מאד עצמתית ומעוררת השראה, ויכול מאד להיות שכשתסיימו להקשיב לאלבום פתאום יחזור לכם החשק לנגן.

לנגן עם חברים

3:42 – תרימו טלפון לחבר שלכם, זה שמנגן, ותיפגשו לנגן ביחד.
הנגינה עם עוד אנשים היא שונה לגמרי מאימון כשאנחנו לבד, ובגדול האימונים שלנו לבד הם ההכנה לדבר האמיתי , נגינה עם אנשים!
כשאנחנו מנגנים עם עוד אנשים, אנחנו מפתחים את יכולת ההקשבה שלנו, שהיא אחת היכולות החשובות לפיתוח בתור נגנים.
אנחנו גם מרוויחים זווית ראיה נוספת על הנגינה מעוד אנשים, וגם ישנה סבירות גבוהה שאחרי סשן שכזה, הדרייב לנגן יחזור.

הצבת מטרות ויעדים

4:42 – לא מעט פעמים הסיבה בחוסר החשק לנגן נעוצה בעובדה שאנחנו לא יודעים לאן אנחנו רוצים להגיע, מה המטרה שלנו.
כשהתחלנו לנגן המסלול היה נראה לנו ברור, ועכשיו קצת איבדנו את הדרך.
ברגע שנקבע לעצמנו מטרות ויעדים, כמו ללמוד איך לנגן שיר מסויים שכרגע אנחנו חושבים שנמצא כמה רמות מעל לרמה שלנו, אנחנו נהיים ממוקדים יותר ופועלים אל עבר המטרה הסופית.

לוודא שאנחנו עובדים על הדברים הנכונים

6:10 – לפעמים עבודה לא נכונה, למשל תנוחת יד שמאל, נגינה בקצב קצת לא נכון, יכולה ליצור תסכול ולגרום לנו לא לרצות לנגן.
במקרה הזה מומלץ להתייעץ עם מורה או אדם מוסמך עדי לוודא שאנחנו נמצאים במסלול הנכון, ואפילו למנוע פציעות עתידיות באחת הידיים ע"י אחיזה לא נכונה של הגיטרה.

לנגן על כלי אחר

7:20 – לפעמים נגינה בכלי אחר, כמו יוקללה, מנדולינה או פסנתר יכולה להחזיר לנו את התמימות הראשונית שהייתה לנו כשהיינו נגנים מתחילים בגיטרה.
כשאנחנו ניגשים לנגן בגיטרה, הרבה פעמים אנחנו ניגשים לאותם מקומות מוכרים, לאותן תבניות ופוזיציות.
אם ניקח כלי שאנחנו לא מנגנים עליו בדרך כלל, הנגינה נהיית פחות צפויה, ואנחנו יכולים ממש לשחק עם הכלי (To Play).

לא לאכול את עצמי

8:51 – כאן נדבר על משהו שאנחנו לא צריכים לעשות, וזה לא לאכול את עצמנו.
אפשר פשוט להשלים עם העובדה שאין לנו חשק לנגן ולקבל את זה, לפעמים אפשר גם לעשות דברים שלא קשורים למוזיקה

והדבר האחרון…

9:23 – פשוט לא לנגן!

הפוסט מה לעשות כשאין חשק לנגן הופיע לראשונה ב-אלעד רגב - גיטר סקול.

מיק רונסון הגיע לתודעה בתקופת הגלאם-רוק של שנות ה- 70, כשניגן עם דיוויד בואי.
הייתה לו הכשרה מוזיקלית רחבה, ומגיל קטן ניגן בין השאר על פסנתר וכינור.
הוא רצה להיות פסנתרן מקצועי, אבל כשהתוודע לביטלס ולרולינג סטונס שינה את דעתו.
ההכשרה הקלאסית שלו הביאה אותו בין השאר לעשות עיבודים ותזמורים ללא מעט שירים של בואי, Changes הוא המפורסם מביניהם.
כמו כן, הפיק במשותף עם לו ריד את אלבום הסולו המפורסם שלו, טרנספורמר.
בתור גיטריסט אפיין אותו סאונד ישיר ותקיף, נטול אפקטים כמעט לגמרי, דבר שמאד השפיע על סגנון הנגינה שלו.
היה מעורב במאות פרוייקטים, ביניהם שני אלבומי סולו.

אלבומים מומלצים:
The Rise And Fall of Ziggy Stardust and the Spiders from Mars
Slaughter on 10th Avenue

הגיטריסט האירי התאהב בבלוז בגיל 9, ופצח בקריירת סולו כשעבר ללונדון בסוף שנות השישים.
הנגינה שלו מתאפיינת בהרבה feel ושימוש בסלייד.
שיתף פעולה עם כמה אגדות בלוז, ביניהן מאדי ווטרס ואלברט קינג.

אלבום מומלץ:
Calling Card

הגיטריסט ההולנדי הקים את הלהקה הראשונה שלו בגיל 11 (!).
הגיע לתודעה בתור הגיטריסט של להקת פוקוס (Focus).
הדבר שהכי מאפיין אותו, חוץ מהנגינה הוירטואוזית שלו, הוא החיבה המיוחדת שלו ללאוטה, שהיא גיטרה מתקופת ימי הביניים בעלת צליל מיוחד.
יאן מאד ורסטילי ומנגן בסגנונות רבים כגון רוק, ג'אז, בלוז וקלאסי.

אלבומים מומלצים:
Moving Waves
Profile

איזה גיטריסט אתם ממליצים להכיר?
מקווה שנהניתם,
אלעד.

הפוסט שלושה גיטריסטים ששווה להכיר הופיע לראשונה ב-אלעד רגב - גיטר סקול.

מוטי עבר לנגן על גיטרה חשמלית לפני חודש. הוא יודע לנגן אקורדים בסיסיים של שירים מההתחלה ועד הסוף, והוא רוצה לדעת לנגן סולואים ולגוון את מאגר האקורדים שהוא יודע. למוטי יש שעה וחצי פנויות ביום שבהן הוא יכול לנגן.

הכרת הגיטרה

• מציאת מיקום צליל בודד על כל צוואר הגיטרה – 10 דקות
• ניגון אקורד בשלושה מקומות שונים – 10 דקות

טכניקה

• תרגילי מהירות (יד ימין ושמאל בנפרד וביחד) – 15 דקות
• סולמות (מג'ור, מינור, פנטטוני) – 15 דקות

רפרטואר

• נגינת אקורדים של שיר רק עם בארה – 20 דקות
• לימוד ונגינת סולו של שיר מוכר – 20 דקות

אז כמו שאמרנו, המטרה הסופית של מוטי היא להיות מסוגל לנגן שירים כמו, לדוגמא, Time של Pink Floyd.
התפקיד של כל התרגילים הקטנים שרשמתי כאן, הוא להביא את מוטי למטרה הסופית הגדולה שלו, ותוך כדי כך, מוטי מרגיש סיפוק על כל התקדמות קצרת טווח שהוא עושה, מה שמדרבן אותו להמשיך ולהתאמן.
שיטה זו של פירוק מטרה גדולה אחת לכמה קטנות תאפשר לכם להשיג התקדמות ממשית בתהליך לימוד הגיטרה.
כמובן שכדי לבנות לעצמכם תוכנית אימונים שמתאימה במיוחד לכם ולמטרות שלכם, אני ממליץ בחום להתייעץ עם מורה מקצועי.

זהו להפעם, מקווה שנהניתם,
אלעד.

הפוסט הגדרת יעדים לטווח הקצר והארוך הופיע לראשונה ב-אלעד רגב - גיטר סקול.

בעידן האינטרנט קל מאד ללמוד איך לנגן על גיטרה, ישנם המון אתרים מעולים עם חומר מפורט מאד.
הבעיה בלימוד גיטרה אונליין היא העובדה שיש יותר מידי מידע זמין, יותר מידי טכניקות, יותר מידי אנשים שאומרים לכם שהם יודעים הכי טוב.
איך אפשר לדעת על מי לסמוך?!

במידה ואתם רציניים לגבי המוזיקה והנגינה שלכם, הנה כמה עצות שעזרו (וממשיכות לעזור) לי מאד בשלבים שונים בתהליך הלימוד שלי:

זה מעולה וחשוב להעשיר את הידע והרפרטואר מהאינטרנט, אבל האמת היא שאין כמו מורה שיושב מולכם ורואה בדיוק איך אתם מחזיקים את האצבעות, שומע איזה צליל אתם מפיקים, ונותן פידבק בזמן אמת.
מורה יכול לתקן טעויות בזמן אמת, ולמנוע מהן להפוך להרגל.

אתם לא חושבים שביאליק כתב שירים בלי לדעת לקרוא עברית, נכון? בתור מוזיקאים אתם פשוט חייבים להיות מסוגלים לקרוא ולנגן תווים על הגיטרה, נקודה.
בנושא הזה אני חייב להמליץ על ספר מעולה שמלמד תווים ואיך לפרש אותם לכל הצורות בגיטרה:
A Modern Method for Guitar – Volume 1

אתם יכולים להיות בעלי טכניקה מעולה, אבל רק כשמנגנים עם אנשים אחרים מפתחים את יכולת ההקשבה, הדינאמיות (כן, זה אומר גם שלפעמים צריך לדעת מתי לא לנגן), שלא לדבר על פיתוח הכישורים החברתיים בתור בונוס…

זה גם מרחיב את האופקים, גם נותן רעיונות חדשים בנגינה, וגם מפתח את האוזן המוזיקלית שלנו.
חוץ מזה, יש מוטיבים של הכל בהכל: מוזיקה קלאסית ברוק, מוזיקת עולם בפופ, מה שלא תרצו.

סטיב האקט מג'נסיס מנגן קטע בהשראת סוויטה לצ'לו מס. 1 של באך

ולסיום, ללא ספק, הטיפ הכי חשוב שיש לי לתת לכם הוא:

בכל רגע פנוי שיש לכם, תרימו את הגיטרה ותנגנו.
תנגנו את השיר החדש שלמדתם, הסולם האקזוטי שלא יושב לכם על האצבעות כמו שצריך עדיין, העיקר לנגן.
ככל שתנגנו יותר, תרגישו איך האצבעות שלכם מכירות יותר טוב את הגיטרה ומגיעות מהר יותר ובקלות ממקום למקום.
ההתקדמות שתתחילו להרגיש תדרבן אתכם לנגן יותר, וכך תתקדמו יותר, וחוזר חלילה..

זהו להפעם, מקווה שקיבלתם קצת השראה,
אלעד.

הפוסט הדרך הנכונה ללימוד גיטרה הופיע לראשונה ב-אלעד רגב - גיטר סקול.