שלושה גיטריסטים ששווה להכיר
כולנו מכירים את ג'ימי הנדריקס, ג'ימי פייג', דיויד גילמור, קרלוס סנטנה, הם באמת גיטריסטים ענקיים.
אין תלמיד, מורה גיטרה או חובב מוזיקה שלא מכיר אותם.
מה בעצם הופך מישהו שמנגן גיטרה לגיטריסט טוב? אני חושב שהדבר הכי חשוב הוא להיות מסוגל לבטא את עצמך ללא מגבלות.
כל אחד מהגיטריסטים שציינתי השתמש בגיטרה בתור כלי שמבטא את השקפת העולם שלו, מעין חלון אל תוך הנשמה.
אני רוצה לדבר היום על שלושה גיטריסטים קצת פחות מוכרים, שבעיני גם נופלים לקטגוריה הזו.
מיק רונסון – Mick Ronson
מיק רונסון הגיע לתודעה בתקופת הגלאם-רוק של שנות ה- 70, כשניגן עם דיוויד בואי.
הייתה לו הכשרה מוזיקלית רחבה, ומגיל קטן ניגן בין השאר על פסנתר וכינור.
הוא רצה להיות פסנתרן מקצועי, אבל כשהתוודע לביטלס ולרולינג סטונס שינה את דעתו.
ההכשרה הקלאסית שלו הביאה אותו בין השאר לעשות עיבודים ותזמורים ללא מעט שירים של בואי, Changes הוא המפורסם מביניהם.
כמו כן, הפיק במשותף עם לו ריד את אלבום הסולו המפורסם שלו, טרנספורמר.
בתור גיטריסט אפיין אותו סאונד ישיר ותקיף, נטול אפקטים כמעט לגמרי, דבר שמאד השפיע על סגנון הנגינה שלו.
היה מעורב במאות פרוייקטים, ביניהם שני אלבומי סולו.
אלבומים מומלצים:
The Rise And Fall of Ziggy Stardust and the Spiders from Mars
Slaughter on 10th Avenue
רורי גאלאגר – Rory Gallagher
הגיטריסט האירי התאהב בבלוז בגיל 9, ופצח בקריירת סולו כשעבר ללונדון בסוף שנות השישים.
הנגינה שלו מתאפיינת בהרבה feel ושימוש בסלייד.
שיתף פעולה עם כמה אגדות בלוז, ביניהן מאדי ווטרס ואלברט קינג.
אלבום מומלץ:
Calling Card
יאן אקרמן – Jan Akkerman
הגיטריסט ההולנדי הקים את הלהקה הראשונה שלו בגיל 11 (!).
הגיע לתודעה בתור הגיטריסט של להקת פוקוס (Focus).
הדבר שהכי מאפיין אותו, חוץ מהנגינה הוירטואוזית שלו, הוא החיבה המיוחדת שלו ללאוטה, שהיא גיטרה מתקופת ימי הביניים בעלת צליל מיוחד.
יאן מאד ורסטילי ומנגן בסגנונות רבים כגון רוק, ג'אז, בלוז וקלאסי.
אלבומים מומלצים:
Moving Waves
Profile
איזה גיטריסט אתם ממליצים להכיר?
מקווה שנהניתם,
אלעד.
