guitara

הנה רשימה של חמישה דברים פשוטים שתוכלו לעשות כדי לשפר את הצליל שלכם באופן כמעט מיידי:

1. לכוון את הגיטרה

0:10 – הדבר הראשון והכי בסיסי הוא לכוון את הגיטרה בכל פעם שמתחילים לנגן.
הגיטרה עשויה מעץ, שמתרחב ומתכווץ בחום ובקור, מה שגורם למיתרים להימתח ולהתרופף ולצאת מכיוון.
מספיק שרק מיתר אחד יהיה קצת לא מכוון והדבר ישפיע (בצורה לא טובה) על הסאונד שלנו.
0:29 – דוגמא לגיטרה לא מכוונת VS מכוונת.

2. למשוך צלילים

0:35 – דברו במשפטים, לא באותיות מחוברות.
כשאנחנו מנגנים מוזיקה, אנחנו מנגנים קבוצות של צלילים שיוצרות משפטים מוזיקליים.
אם נפריד את המילים במשפטי שלנו, הוא יאבד את המשמעות שלו וישמע פחות הגיוני.
לעומת זאת, כשנחבר את הצלילים, ניצור משפטים ארוכים יותר שיהיה נעים להקשיב להם.
1:03 – דוגמא לצלילים נפרדים VS משפט מוזיקלי.

3. ויבראטו (הרעדה של הצליל)

1:12 – להרעיד את הצליל.
אם תקשיבו לזמרת/זמר שאתם אוהבים, תשמעו שבהרבה מאד מקרים הם מרעידים את הקול שלהם באיזשהי רמה.
הצליל שלנו יקבל גוון יותר אורגני ואנושי.
1:27 – דוגמא לצליל "ישר" VS צליל עם ובראטו.

4. בנדים (מתיחות)

1:34 – מתיחה של המיתר, כמו הויבראטו, גם תתן לצליל גוון אנשוי יותר.
ישנם שלושה בנדים עיקריים – חצי טון (שריג אחד), טון (שני שריגים), וטון וחצי (שלושה שריגים).
הדבר החשוב בבנדים הוא להיות מדוייקים, "לפגוע" בצליל הרצוי ולא קצת מתחתיו או מעליו.
2:09 – דוגמאות לבנדים (בטון וחצי נקרע לי המיתר 🙁 ).

5. פרייזינג (Phrasing)

2:15 – הצורה שבה אנחנו רוצים לנסח את המשפט המוזיקלי שלנו.
איפה לשים פסיק? איפה נקודה? איזו מילה נרצה להדגיש יותר או פחות?
הפרייזינג הוא בעצם השלב הבא אחרי שנעבוד על משיכת הצלילים.
גיטריסט שהוא פשוט מעולה בפרייזינג הוא דיוויד גילמור מפינק פלויד, ממליץ מאד להקשיב לסולואים שלו, באולפון וגם בלייב.
2:44 – דוגמא לפרייזינג כחול לבן.

זהו להפעם.
מן הסתם יש עוד מלא דרכים לשפר את הסאונד שלנו, אתם מוזמנים לשתף מה עזר לכם במסע אחרי הסאונד המושלם!
ניפגש בשיעור הבא 🙂

בגיטרה מאד עוזר להתייחס לסולמות ולאקורדים כאל צורות, מפני שאז אנחנו יכולים להזיז אותם לכל אורך הצוואר ולקבל סאונדים שונים.
היום אנחנו ניקח את הצורה של הסולם הפנטטוני המינור ונראה איך נוכל לאלתר איתה על אקורד מייג'ור 7 (maj7).

אלתור על מינור ומז'ור

0:43 – אם ננגן את התבנית על אקורד Am, נקבל את הסאונד המוכר והאהוב של המינור (7♭, 5, 4, 3♭, 1).

חלקכם אולי יודע שאם נתחיל את הצורה של הפנטטוני המינור מהצליל השני שלה, נקבל בעצם פנטטוני מז'ור, במקרה שלנו, C פנטטוני מז'ור.

הדבר תלוי כמובן בהקשר – באקורד שעליו ננגן את הסולם.
אם ננגן את הצלילים על אקורד C – נקבל אפקט מז'ורי, ואם על Am – אפקט מינורי, בגלל שהאקורד שברקע הוא זה שמכתיב את הטונליות.

אלתור על maj7

2:06 – אקורד maj7 מורכב מארבעה צלילים – 1,3,5,7 (לא 7♭).
כדי להשתמש בתבנית של המינור הפנטטוני על אקורד maj7, נתחיל לנגן אותה מה- 3 של האקורד.
לדוגמא: אם נרצה לאלתר על אקורד Cmaj7, נתחיל את התבנית של המינור הפנטטוני מהצליל E, שהוא הצליל השלישי באקורד.
בגיטרה כדי למצוא את ה- 3 המז'ור של אקורד, פשוט נלך שריג אחד אחורה ומיתר אחד למטה (חוץ ממיתרים 3 ו-2, שהכיוון בהם הוא שונה).

הדגמה וניתוח של הצלילים

3:36 – הנה דוגמא לסאונד שמתקבל.
הצלילים שהשילוב הזה נותנים לנו הם: 3, 5, 6 (או 13), 7, 9.
הדגש שאנחנו יכולים לתת הוא על ה- 7 וה- 9, שמוסיפים צבע לאקורד ומבליטים את ה- maj7 וגם את ה- maj9.

זהו להפעם,
אילו צירופים מגניבים נוספים אתם מכירים? אשמח שתשתפו 🙂
נתראה בשיעור הבא!

היום נדבר על עוד דרך יצירתית שבה אפשר להשתמש בסולם הפנטטוני.
אזכיר כאן שוב משפט שהזכרתי אותו בשיעור הקודם, משפט שאני מאד אוהב – "המגבלה היא אם כל המצאה".

מה הבעיה?

כשאנחנו לומדים את הסולם הפנטטוני בכל חמשת הצורות שלו, לרוב אנחנו משתמשים בו בצורה מאונכת, מלמעלה למטה (ממיתר 6 עד 1).
צורת הנגינה הזאת יוצרת סאונד די צפוי ו"סולמי".

מה עושים?

1:31 – כדי לצאת מהתבניות, נגביל את עצמנו להשתמש רק במיתרים 4 ו- 3.
אבל לפני זה, בואו נראה מה הן חמשת הצורות של הסולם הפנטטוני המינור, ואת צורות האקורדים ששייכות להן:

Gm פנטטוני צורה #1

Gm פנטטוני צורה #2

Gm פנטטוני צורה #3

Gm פנטטוני צורה #4

Gm פנטטוני צורה #5

קיצוצים

2:27 – עכשיו נגזור מתוך חמשת התבניות רק את מיתרים 4 ו- 3. זה מה שנקבל:

Gm פנטטוני במיתרים 3 ו- 4 על כל הצוואר

כשאנחנו משתמשים רק בשני מיתרים, יותר קל וזמין לנו לנגן גם על צלילים שכנים שלאו דווקא שייכים לסולם הפנטטוני המינור, כדוגמאת ה- 9, או הבלו נוט (#4 או b5) ששייך לסולם הבלוז.
3:25 – הנה דוגמא לאיך זה יכול להישמע.

מה הלאה?

אז כמו שבחרתי להשתמש במיתרים 3 ו- 4, אתם יכולים ליישם את אותה השיטה על כל זוג מיתרים אחר (1 ו-2, 4 ו- 5, 5 ו- 6), ליישם על שלושה מיתרים סמוכים במקום שניים. הגבול הוא הדמיון.

לסיכום

מה שעשינו – הגדרנו לעצמנו סט מסויים של "חוקים", ואז אלתרנו במסגרת אותם חוקים.
כמובן שאתם מוזמנים ליצור לעצמכם תרגילים דומים ושוב, המגבלה היחידה כאן היא הדמיון שלכם.

דמיינו את הסיטואציה הבאה – אתם בג'אם סשן עם חברים, ואז מישהו מתחיל לנגן את הקטע הבא:
| Em | G | Am | Em |
| Bm | Am | G F | C D | D |

הקטע הזה הוא כמובן ליטל ווינג (Little Wing) של האחד והיחיד, ג'ימי הנדריקס.
כל האקורדים, למעט אחד, הם בסולם Em, מי מינור.
אם נרצה לאלתר על השיר, האופציה המתבקשת והמובנת מאליה היא להשתמש בסולם מי מינור פנטטוני.
כמובן שהצלילים יתאימו ואפשר לעשות דברים מגניבים, אבל אחרי כמה זמן, שימוש רק בתבנית אחת מתחיל לחזור על עצמו ולהישמע קצת צפוי.
מה אפשר לעשות כדי להוסיף קצת תבלינים לאלתור שלנו?

המגבלה היא אם כל המצאה

1:35 – זהו משפט שאני מאד אוהב ומתחבר אליו.
אם נייחס אותו לגיטרה, נוכל להגיד שיש לנו כלי עם שישה מיתרים, עד 24 שריגים, מה שיוצר לנו המון אופציות, דבר שיכול לגרום לנו לתחושת בלבול ודיסאוריינטציה כשאנחנו ניגשים לאלתר.
מה אפשר לעשות? אני אוהב לקבוע לעצמי כל מיני "מגבלות" שמציבות אותי באיזשהי מסגרת. כמובן שאני לא רומז שצריך להגביל את עצמך בנגינה, אלא פשוט להחליט על גבולות גזרה.
הרבה פעמים השיטה הזאת עוזרת לנו להזרים את המיצים היצירתיים שלנו, ולהניע את תהליך האלתור.
אז בואו נבדוק את התרגיל שהכנתי לכם..

שימוש בסגמנט של הסולם

2:52 – בתרגיל אנחנו נשתמש רק בסגמנט (חתיכה) של הסולם מי מינור בפוזיציה השביעית:

התרגיל מתחלק לשני שלבים:
3:51 – בשלב הראשון ניקח את ה- Root (השורש) של כל אקורד, וננגן אותו על האקורד עצמו. לדוגמא – על האקורד Em ננגן את הצליל E בסגמנט, על האקורד G ננגן את הצליל G בסגמנט, על Am ננגן את הצליל A וכו'.
עוד יתרון של התרגיל – הוא יכול לעזור לנו לזכור את הצלילים על הצוואר של הגיטרה.
4:37 – בשלב השני ניקח את הצליל הראשון של כל אקורד, כמו שעשינו בשלב הראשון, אבל הפעם נבנה על כל צליל פראזה מוזיקלית.

5:01 – כאן אני מנגן שלושה סבבים:
בראשון – רק את ה- Root של כל אקורד,
בשני – מתחשב מאד ב- Root ובונה עליו פראזה מוזיקאלית,
בשלישי – אלתור קצת יותר חופשי, שזה גם מדגים את המטרה של התרגיל – להניע אצלנו את התהליך של האלתור ולתת לנו השראה.
ברוב הפעמים שתנסו את התרגיל הזה, תגלו שהוא יפתח אצלכם איזשהו "פקק".

יוצא דופן בתרגיל

7:46 – יש בשיר אקורד אחד שהוא לא באותו סולם כמו כל שאר האקורדים, והוא F.
עליו אנחנו נאלתר עם אותו סולם שבו אנחנו מאלתרים על כל שאר האקורדים, רק עם הבדל קטן – ננגן את הצליל F במקום הצליל #F:

חשוב לשים לב לפרט הזה, כי אם ננגן על האקורד F את הצליל #F, זה יכול להישמע די מזוייף.

הדמיון שלכם הוא הגבול

9:53 – אפשר וגם רצוי לשנות את התרגיל הזה כדי לאתגר את עצמנו ולהגיע לסאונדים אחרים.
לדוגמא – במקום להתחיל בה- Root של האקורד, אפשר לנסות להתחיל מה- 3 שלו, מה- 5 שלו, להתנסות עם טנשנים.. לשחק כמה שיותר.

אחד האתגרים הגדולים של רובנו הוא למצוא את הזמן להתאמן בגיטרה.
וגם כשאנחנו מתיישבים, פתאום נכנס טלפון… פתאום חבר מציע להיפגש…
קיבצתי כל מיני תובנות שהגעתי אליהן במהלך השנים והכנתי מהן רשימה של 10 טיפים לניהול זמן נכון בשעת אימון, מה להכין לפני, מתי להתאמן ועל מה חשוב לתת דגש?

עקביות

0:52 – נתחיל עם חדשות טובות – אתם לא צריכים להקדיש 5 שעות, 6 שעות או אפילו שעתיים בכל יום כדי להתקדם בנגינה שלכם.
הסוד כאן הוא העקביות – להקפיד לנגן כל יום. כמו שאני מסביר לתלמידים שלי, אם תנגנו 15-20 דקות בכל יום, זה לרוב יהיה יותר יעיל מאשר לנגן 3 שעות אבל רק יומיים בשבוע, מה שיוצר מצב שיש ימים שבהם אנחנו לא מתאמנים בכלל.
בצורה הזאת גם יהיה לנו הרבה יותר קל להטמיע את ההרגל של האימון, ולהכניס אותו לשגרה שלנו.
ממוצע הזמן שבו מטמיעים הרגל הוא בסביביבות החודשיים, ולסגל לעצמנו הרגל של אימון יומיומי זאת המטרה שלנו בעצם.
תקבעו לעצמכם שעה קבועה, עד כמה שאפשר, שבה אתם מתאמנים על הכלי שלכם!

לנגן בשעות הבוקר המוקדמות

3:58 – כולנו חיים באותו עולם, לרובנו יש סדר יום עמוס וכאוטי.
מה שאני נוהג לעשות זה לקום קצת מוקדם יותר, חצי שעה לפני כל הטלפונים, התלמידים, ההופעות… לפעמים גם שעה לפני, תלוי בכמות הדברים שאני רוצה להספיק ובמורכבות שלהם.
בונוס – מה שכיף בלקום מוקדם, הוא העובדה שרוב העולם עדיין ישן.

תוכנית אימונים

5:32 – דבר מומלץ שיחסוך לנו זמן באימון הוא לתכנן על מה אנחנו רוצים לעבוד. אנחנו לא רוצים לקום חצי שעה לפני, לשבת עם הגיטרה, ואז לבזבז חצי מזמן האימון על לחפש דברים להתאמן עליהם.
אני ממליץ בחום על אתר שנקרא טרלו. זו אפליקציה חינמית לניהול משימות, שגיליתי שהיא ממש נוחה לניהול תוכנית אימונים לגיטרה.
אפשר לסדר שם תרגילים בקטגוריות בצורת טורים. בכל טור אפשר לפתוח כרטיסים, כאשר כל כרטיס הוא בעצם תרגיל שעליו תרצו לעבוד. את הכרטיסים אפשר לגרור מטור אחד לשני והממשק מאד נוח ואינטואיטיבי. מומלץ!
כמובן שניצור את הכרטיסים ונארגן אותם לפני האימון, ואז כשנתיישב להתאמן ניגש ישר לעניינים.

לעבוד על כמה דברים במקביל

8:29 – עוד משהו שעוזר לנו לנצל את הזמן בצורה יותר יעילה היא מקבול. לדוגמא: באימון הבוקר אני רוצה לעבוד על סולם מיקסולידי, וגם על אקונומי פיקינג (Economy Picking).
אם אשלב את שני הדברים – לנגן את הסולם המיקסולידי בטכניקת אקונומי פיקינג, אשיג שתי מטרות בתרגיל אחד ואחסוך זמן.
כמובן שאתם יכולים לקחת כל כמה נושאים שנראה לכם שאפשר לשלב ביניהם ולעשות את זה. מוזמנים גם להתייעץ איתי בנושא.

לנגן לאט!

10:11 – למה לנגן לאט יחסוך לנו זמן?
כי נגינה איטית עוזרת לנו לגשת לנושא מסויים בצורה יסודית ולהטמיע תנועות לזכרון השרירים של האצבעות שלנו.
זה מאד מפתה לנגן משהו לא בצורה מושלמת אבל מהר, אבל הנגינה האיטית והיסודית בהתחלה תשתלם לנו בשלב מאוחר יותר ותביא אותנו לגבהים חדשים בנגינה שלנו.

להוסיף עניין

11:25 – תתאמנו על דברים שמעניינים אתכם!
יש נושאים / מטלות / תרגילים שאנחנו יודעים שיקדמו אותנו, אבל הם מאד משעממים וסיזיפיים.
מה שנוכל לעשות זה לקחת את אותו תרגיל ולנסות להפוך אותו ליותר מוזיקלי, או אפילו ליישם אותו על שיר.
ובכלל באופן כללי, זאת הרי המטרה הסופית שלנו, לקחת את הידע והטכניקה שלנו בכלי וליישם אותם בשירים, אז למה לא להתחיל כבר בשלב האימונים?
לדוגמא – אנחנו צריכים להתאמן על נגינת ארפג'יו. אם ננגן אותו על אקורד אחד במשך חמש דקות שלמות זה ירדים אותנו. אבל.. אם ניקח את אותו ארפג'יו וננגן איתו שיר שאנחנו אוהבים אז נקבל פתאום קונטקסט מוזיקלי ועניין.

יעדים לטווח קצר וארוך

12:55 – הדוגמא הכי טובה שאני חושב עליה היא לקחת שיר שאנחנו רוצים לדעת לנגן אותו, אבל מרגישים שזו משימה קשה מידי.
היעד שלנו לטווח הארוך יהיה לנגן את השיר הזה. הטווח הארוך יכול להיות עוד חודש, חודשיים, חצי שנה, שנה.. תלוי כמה זמן ומשאבים יש לנו להקדיש. כמובן שחשוב להציב דדליין מציאותי ולא קצר מידי.
את היעדים לטווח הקצר נקבל ע"י פירוק השיר שאנחנו רוצים לדעת לנגן, לגורמים קטנים. בדיוק באותה דרך שאנחנו חותכים אוכל לביסים קטנים כדי שנוכל לאכול אותו.
החוכמה כאן היא לחלק את היעד הגדול ליעדים קטנים ומציאותיים. גם כאן, מוזמנים לפנות אלי ואשמח לעזור.

להנות מהדרך

14:47 – אמנם בפן היותר רוחני אבל מאד חשוב להזכיר לעצמנו כל כמה זמן – למה אנחנו מנגנים בכלל? בסופו של דבר כולנו מנגנים כי אנחנו אוהבים מוזיקה ואת ההרגשה שהיא נותנת לנו.
אם יש יעד לטווח ארוך שגורם לנו לתסכול, או שאנחנו מרגישים תקועים באופן כללי, או שאין לנו סבלנות להתאמן וכבר רוצים לדעת לנגן את הסולו או המעבר הזה.. חשוב לזכור שגם התהליך עצמו כיפי, והריטואל של לשבת ולהוציא את הגיטרה ולגעת במיתרים יכול להיות משהו מאד מדיטטיבי.
כמו שמתי כספי כתב – לאט, לא למהר, יש זמן.

לתגמל את עצמכם

15:57 – קבענו לעצמנו יעד, עמדנו בו, מגיע לנו לתגמל את עצמנו!
אפשר לפנק את עצמנו עם סרט, הצגה, מסעדה, לקנות לעצמנו משהו שרצינו. אפשר גם להחליט מראש מה יהיה ה"פרס" עבור כל מטרה שנצלח. עוזר מאד ומדרבן ללכת קדימה.

להתנתק מהטלפון!

16:49 – הדבר האחרון אבל אולי הכי חשוב.
לא חייבים לכבות, אבל בהחלט לשים על שקט או בצד, או שניהם. לתת לעצמנו את הזמן של האימונים ולהתרכז בנגינה במקום להיות דרוך ליד הטלפון. קשה בהתחלה לעשות את זה, אבל אפשרי 🙂

היום נבדוק ונדגים מה משותף לסולואים של השירים הבאים – אולרייט (Alright) של סופרגראס, טו פרינסז (Two Princes) של הספין דוקטורז, דיג א פוני (Dig a Pony) של הביטלס, ושיין און (Shine on) של האוס אוף לוב.
והתשובה היא שכולם משתמשים באלמנטים מהמלודיה של השירה.
האלמנט יכול להיות מלודי, ריתמי, או שניהם.
מה שטוב בשיטה הזאת, הוא שכשהמאזין שומע את הסולו הוא נתקל באלמנטים שכבר מוכרים לו.

Supergrass – Alright

0:52 – כאן הגיטריסט לקח את המלודיה של השירה בבית והוסיף לה אלמנט גיטריסטי מובהק – בנדים (Bends), וע"י זה הכניס גיוון ועניין.
עוד דבר מעניין שהוא עושה, הוא שינוי המקצב של המנגינה ע"י שימוש בסינקופות.
מה שאפשר ללמוד כאן, זה שאפשר לקחת פראזה ממש קצרה מהשירה, "להלביש" אותה באלמנטים של הכלי, ולקבל תוצאה ממש יפה ומעניינת.

Spin Doctors – Two Princes

2:16 – הגיטריסט כאן משתמש בתבנית הראשונה של הפנטטוני המינור בשריג שבע, ובעצם מנגן סולם רה מז'ור פנטטוני (הסבר מפורט על השיטה הזאת אפשר לקבל בסרטון שעשיתי – אותו סולם פנטטוני מינור, שימוש אחר).
בסולו המצויין הזה, הגיטריסט משתמש במוטיבים הריתמיים (הקצב) של השירה, ומשלב אותם עם סולם שהוא ברובו פנטטוני.

The Beatles – Dig a Pony

4:23 – ונעבור לביטלס האגדיים ולג'ורג' האריסון.
המלודיה של הבית כאן היא מלכתחילה פנטטונית. מה שג'ורג' האריסון עשה, זה שוב, להכניס אלמנט גיטריסטי מובהק – הבנדים.
כמובן שהוא מנגן לנו בהמשך הסולו עוד שלל מטעמים שאני מדגים בסרטון כאן בדף.

House of Love – Shine on

6:28 – כאן, כמו בשיר של סופרגראס, הגיטריסט לוקח את המנגינה ומתחקה בדיוק אחרי הצלילים, הפעם של הפזמון.
אני משווה את הסולו הזה לזה של Alright בעיקר כי שניהם לוקחים כמה צלילים בודדים ומשחקים איתם. הדבר הזה יוצר למאזינים Hook באוזן, תחושה של "שמעתי את זה כבר"..
עוד אלמנט שהוא מוסיף כאן, הוא ה- 1/16 – נגינה בחלקי שש-עשרה.

לסיכום

7:46 – לא תמיד צריך לנגן סולו ממש מורכב עם מלא פראזות וטנשנים.
לפעמים מספיק לקחת כמה צלילים בודדים כדי להנדס סולו מעולה, מוזיקלי וקליט.

מה משותף לפתיחות של השירים הבאים – פינבול וויזרד, זיגי סטארדאסט, רד מעל מסך הטלוויזיה שלי, ו- וומן ?
התשובה היא – אקורדי סאס (sus chords).

מה זה אקורד סאס?

כשבונים אקורדים מהסולם המז'ור, חוץ מהדרגה השביעית שהיא מוקטנת, יש לנו שני סוגי אקורדים:
מז'ור – שמורכב מ 1-3-5, ומינור – שמורכב מ 1-3b-5. האקורד המז'ור מזוהה כאקורד שמח 🙂 והמינור כעצוב 🙁
לאקורד סאס אין 3, הוא יורד למטה ל- 2, או עולה למעלה ל- 4.
בואו נבדוק איך אנחנו מיישמים את זה בכל אחד מהשירים שהזכרתי למעלה.

זיגי סטארדאסט ו- וומן

1:54 – שני השירים האלו משתמשים באותו האקורד – D.
חשוב שנכיר כל צליל והתפקיד שלו באקורד:
מיתר 4 – ה- 1 של האקורד (D)
מיתר 3 – ה- 5 של האקורד (A)
מיתר 2 – ה- 1 של האקורד (D)
מיתר 1 – ה- 3 של האקורד (#F)

כדי להפוך את האקורד D ל- Dsus4, אנחנו פשוט נעלה את מיתר 1 בשריג אחד (חצי טון).

כדי להפוך את D ל- Dsus2, נוריד את מיתר 1 בשני שריגים, ונקבל מיתר פתוח.

פינבול וויזרד

4:20 – כאן אנחנו משתמשים בצורה אחת ונטייל איתה לאורך הצוואר.
תפקידי הצלילים בכל מיתר תמיד ישארו זהים, כי הצורה נשארת זהה, מה שאומר ש"יחסי הכוחות" בין המיתרים גם הוא נשאר זהה.
מיתר 6 – ה- 1 של האקורד
מיתר 4 – ה- 1 של האקורד
מיתר 3 – ה- 3 של האקורד
מיתר 2 – ה- 5 של האקורד

כדי להפוך את האקורדים ל- sus4, נעלה את מיתר 3 בשריג אחד (חצי טון).
אנחנו מתחילים מ- Bsus4 ו- B בשריג 7:

משם נוריד את כל הצורה שני שריגים ונקבל Asus4 ו- A, אח"כ נרד עוד שני שריגים ונקבל Gsus4 ו- G, ובסוף נרד עוד שריג אחד ל- F#sus4 ו- #F.

רד מעל מסך הטלוויזיה שלי

7:01 – נקנח בשיר המעולה הזה, עם הגיטריסט המוכשר חיים רומנו.
כאן נשתמש בבארה בצורה של A, וננגן אקורד D7sus4 – אקורד שיש בו גם את ה- 7.
מיתר 5 – ה- 1 של האקורד
מיתר 4 – ה- 5 של האקורד
מיתר 3 – ה- 1 של האקורד
מיתר 2 – ה- 3 של האקורד
מיתר 1 – ה- 7 של האקורד

במקרה הזה ה- sus לא נפתר לאקורד מג'ור או מינור, מה שבדרך כלל נהוג לקרות.

מה באמת עם מינור?

9:14 – השירים שדיברנו עליהם כאן משתמשים באקורד סאס שנפתר למז'ור, אבל כמובן שיש גם כאלו שנפתרים לאקורד מינור.

היום נדבר על נושא שנוגע לכולנו, והוא – מה אנחנו יכולים לעשות כשאין לנו חשק לנגן ולהתאמן על הכלי שלנו.
מכיוון שאני, כמו רובנו, אוהב רשימות, הכנתי לכם רשימה של 10 דברים שנוכל לעשות במצב הזה:

לנסות ולהבין למה

0:21 – ברוב הפעמים, אם נגיע לשורש של הבעיה, נוכל להתגבר עליה ולה חזיר את החשק לנגן ולהתאמן.
לדוגמא, יש פעמים שאנחנו ניגשים לקטע מאתגר, והתחושה שלנו היא שאנחנו ניגשים למשימה שהיא "גדולה" עלינו, ואז מתייאשים ומאבדים את החשק לנגן.
במקרה הזה, הפתרון הוא לפרק את אותו קטע או שיר לחלקים קטנים יותר ולעבוד על כל אחד מהם בנפרד, ממש כמו לחתוך אוכל לביסים.

לעבוד על תרגילים טכניים

1:16 – אפשר פשוט לעבוד על תרגילים טכניים שלא מצריכים מעורבות רגשית או מחשבה, כדוגמאת תרגילי מהירות או גמישות אצבעות שהמהות שלהם היא חזרתיות.
הרבה פעמים תרגילים כאלו אפשר לעשות גם מול הטלוויזיה.

לקבל השראה מסרטונים או מאמרים

1:57 – בואו ננסה לשים את הגיטרה/כלי הנגינה שלנו בצד, ונצפה בסרטון מעורר השראה על מוזיקאי שאנחנו אוהבים, הופעה חיה, נקרא ראיון או פוסט מעניין שעוסק במשהו שקשור למוזיקה.
לרובכם בטח יש כל מיני קישורים שאתם שומרים בצד כדי לראות/לקרוא אותם אחר כך, אז האח"כ הזה הוא עכשיו.

להקשיב למוזיקה!

2:47 – מתי בפעם האחרונה פשוט ישבתם ורק הקשבתם למוזיקה? בלי לעבוד במחשב או לנתח קטעים ספציפיים בשיר מסויים.
פשוט לשמוע אלבום מההתחלה ועד הסוף ולהישאב לעולם שלו.
החוויה יכולה להיות מאד עצמתית ומעוררת השראה, ויכול מאד להיות שכשתסיימו להקשיב לאלבום פתאום יחזור לכם החשק לנגן.

לנגן עם חברים

3:42 – תרימו טלפון לחבר שלכם, זה שמנגן, ותיפגשו לנגן ביחד.
הנגינה עם עוד אנשים היא שונה לגמרי מאימון כשאנחנו לבד, ובגדול האימונים שלנו לבד הם ההכנה לדבר האמיתי , נגינה עם אנשים!
כשאנחנו מנגנים עם עוד אנשים, אנחנו מפתחים את יכולת ההקשבה שלנו, שהיא אחת היכולות החשובות לפיתוח בתור נגנים.
אנחנו גם מרוויחים זווית ראיה נוספת על הנגינה מעוד אנשים, וגם ישנה סבירות גבוהה שאחרי סשן שכזה, הדרייב לנגן יחזור.

הצבת מטרות ויעדים

4:42 – לא מעט פעמים הסיבה בחוסר החשק לנגן נעוצה בעובדה שאנחנו לא יודעים לאן אנחנו רוצים להגיע, מה המטרה שלנו.
כשהתחלנו לנגן המסלול היה נראה לנו ברור, ועכשיו קצת איבדנו את הדרך.
ברגע שנקבע לעצמנו מטרות ויעדים, כמו ללמוד איך לנגן שיר מסויים שכרגע אנחנו חושבים שנמצא כמה רמות מעל לרמה שלנו, אנחנו נהיים ממוקדים יותר ופועלים אל עבר המטרה הסופית.

לוודא שאנחנו עובדים על הדברים הנכונים

6:10 – לפעמים עבודה לא נכונה, למשל תנוחת יד שמאל, נגינה בקצב קצת לא נכון, יכולה ליצור תסכול ולגרום לנו לא לרצות לנגן.
במקרה הזה מומלץ להתייעץ עם מורה או אדם מוסמך עדי לוודא שאנחנו נמצאים במסלול הנכון, ואפילו למנוע פציעות עתידיות באחת הידיים ע"י אחיזה לא נכונה של הגיטרה.

לנגן על כלי אחר

7:20 – לפעמים נגינה בכלי אחר, כמו יוקללה, מנדולינה או פסנתר יכולה להחזיר לנו את התמימות הראשונית שהייתה לנו כשהיינו נגנים מתחילים בגיטרה.
כשאנחנו ניגשים לנגן בגיטרה, הרבה פעמים אנחנו ניגשים לאותם מקומות מוכרים, לאותן תבניות ופוזיציות.
אם ניקח כלי שאנחנו לא מנגנים עליו בדרך כלל, הנגינה נהיית פחות צפויה, ואנחנו יכולים ממש לשחק עם הכלי (To Play).

לא לאכול את עצמי

8:51 – כאן נדבר על משהו שאנחנו לא צריכים לעשות, וזה לא לאכול את עצמנו.
אפשר פשוט להשלים עם העובדה שאין לנו חשק לנגן ולקבל את זה, לפעמים אפשר גם לעשות דברים שלא קשורים למוזיקה 🙂

והדבר האחרון…

9:23 – פשוט לא לנגן!

מהלך אקורדים הוא רצף של אקורדים שמאורגנים בסדר מסויים ובחוקיות מסויימת.
לרוב האקורדים יהיו שייכים לאותו הסולם, אבל לעיתים קרובות גם נשאיל אקורדים מסולמות אחרים.
הרבה ממהלכי האקורדים חוזרים על עצמם, במיוחד ברוק ופופ.
להכיר וללמוד לזהות מהלכי אקורדים עוזר מאד לפתח את השמיעה המוזיקלית.

דבר איתי במספרים

1:20 – באופן כללי, כשאנחנו מדברים על אקורדים בהקשר של סולם, אנחנו נתייחס אליהם כאל "דרגות".
אנחנו מתייחסים לכל דרגה לפי המיקום שלה בסולם – האקורד שנבנה על הצליל הראשון בסולם יהיה הדרגה הראשונה, האקורד השני – הדרגה השנייה וכן הלאה.
למה אנחנו עושים את זה?
כשאנחנו מתייחסים לדרגות בסולם לפי המיקום שלהם, ולא לפי השם של הצלילים, יותר קל לנו לעשות טרנספוזיציה, זאת אומרת, להעביר מהלך אקורדים או שיר שלם לסולם אחר.
ואז, במקום לקרוא למהלך C-Dm-Em-F, אנחנו פשוט קוראים לו 1-2-3-4 בסולם דו מז'ור (או I-II-III-IV בספרות רומיות, כפי שנהוג לכתוב את מספרי הדרגות).

מהלך I-V-VI-IV (1-5-6-4)

3:25 – אחד ממהלכי האקורדים הנפוצים הוא I-V-VI-IV.
הנה רשימה ממש (אבל ממש) מצומצמת של שירים שמשתמשים בו:

U2 – With Or Without You

| D | A | Bm | G |

יהודה פוליקר – פנים אל מול פנים

| F | C | Dm | Bb |

Alanis Morissette – Head Over Feet

| C | G | Am | F |

Green Day – When I Come Around

| F# | C# | D#m | B |

Red Hot Chili Peppers – Under The Bridge

| D | A | Bm | G |

Bob Marley – No Woman No Cry

| C | G | Am | F |

חשוב לציין שיש שירים שמשתמשים בעוד אקורדים בנוסף למהלך ה I-V-VI-IV, אבל המהלך עדיין מהווה חלק מאד מרכזי בהם.

מהלך אקורדים I-V-VI-IV בסולמות הנפוצים

דו מז'ור – C-G-Am-F
פה מז'ור – F-C-Dm-Bb
סול מז'ור – G-D-Em-C
רה מז'ור – D-A-Bm-G
לה מז'ור – A-E-F#m-D
מי מז'ור – E-B-C#m-A
סי מז'ור – B-F#-G#m-E
פה דיאז מז'ור – F#-C#-D#m-B

היום נראה איך אפשר לקחת את הצורה הראשונה של הפנטטוני המינורי המוכר והאהוב, ולהשתמש בה בצורה קצת שונה כשאנחנו מאלתרים על בלוז.

לעבודה

0:34 – אנחנו ננגן בלוז על A, אז את התבנית נתחיל ממיתר 6, שריג 5.

0:57 – כשנשתמש בסולם הזה לאלתור, הצלילים יתאימו לאקורדים המלווים ונוכל ליצור פראזות מעניינות ונחמדות.

רוצים לגוון קצת?

בואו ננסה להוסיף עוד קצת עניין.
1:57 – נשתמש באותה התבנית, ננגן אותה שוב ממיתר 6 שריג 5, אבל הפעם נתחיל מהצליל השני שלה, עם אצבע 4 (הזרת).

2:15 – עכשיו באלתור נקבל גוון צליל קצת שונה.

מה עשינו כאן בעצם?

ע"י כך בפעם השנייה התחלנו לנגן את הסולם מהשריג החמישי עם אצבע 4, ניגנו בעצם את הסולם A מז'ור הפנטטוני, ולא את המינור.
אם ננגן את הצליל הראשון שהשמטנו בפעם השניה (שריג 2 במיתר 6), נגלה שאנחנו מנגנים על סולם F# מינור, שהוא המינור היחסי של A מז'ור.
היתרון כאן, הוא שנוכל להשתמש באותה צורה, שהאצבעות שלנו כבר רגילות אליה, ופשוט ע"י זה שנתחיל אותה במקום אחר על הצוואר של הגיטרה, נקבל סאונד עם אופי שונה.
3:18 – כמובן שאפשר ואפילו מומלץ לשלב בין שני הסולמות וליצור תערובת מיוחדת משלנו.
מצרף לכם את ה- Backing Track שהשתמשתי בו, תהנו!