היום נבדוק ונדגים מה משותף לסולואים של השירים הבאים – אולרייט (Alright) של סופרגראס, טו פרינסז (Two Princes) של הספין דוקטורז, דיג א פוני (Dig a Pony) של הביטלס, ושיין און (Shine on) של האוס אוף לוב.
והתשובה היא שכולם משתמשים באלמנטים מהמלודיה של השירה.
האלמנט יכול להיות מלודי, ריתמי, או שניהם.
מה שטוב בשיטה הזאת, הוא שכשהמאזין שומע את הסולו הוא נתקל באלמנטים שכבר מוכרים לו.

Supergrass – Alright

0:52 – כאן הגיטריסט לקח את המלודיה של השירה בבית והוסיף לה אלמנט גיטריסטי מובהק – בנדים (Bends), וע"י זה הכניס גיוון ועניין.
עוד דבר מעניין שהוא עושה, הוא שינוי המקצב של המנגינה ע"י שימוש בסינקופות.
מה שאפשר ללמוד כאן, זה שאפשר לקחת פראזה ממש קצרה מהשירה, "להלביש" אותה באלמנטים של הכלי, ולקבל תוצאה ממש יפה ומעניינת.

Spin Doctors – Two Princes

2:16 – הגיטריסט כאן משתמש בתבנית הראשונה של הפנטטוני המינור בשריג שבע, ובעצם מנגן סולם רה מז'ור פנטטוני (הסבר מפורט על השיטה הזאת אפשר לקבל בסרטון שעשיתי – אותו סולם פנטטוני מינור, שימוש אחר).
בסולו המצויין הזה, הגיטריסט משתמש במוטיבים הריתמיים (הקצב) של השירה, ומשלב אותם עם סולם שהוא ברובו פנטטוני.

The Beatles – Dig a Pony

4:23 – ונעבור לביטלס האגדיים ולג'ורג' האריסון.
המלודיה של הבית כאן היא מלכתחילה פנטטונית. מה שג'ורג' האריסון עשה, זה שוב, להכניס אלמנט גיטריסטי מובהק – הבנדים.
כמובן שהוא מנגן לנו בהמשך הסולו עוד שלל מטעמים שאני מדגים בסרטון כאן בדף.

House of Love – Shine on

6:28 – כאן, כמו בשיר של סופרגראס, הגיטריסט לוקח את המנגינה ומתחקה בדיוק אחרי הצלילים, הפעם של הפזמון.
אני משווה את הסולו הזה לזה של Alright בעיקר כי שניהם לוקחים כמה צלילים בודדים ומשחקים איתם. הדבר הזה יוצר למאזינים Hook באוזן, תחושה של "שמעתי את זה כבר"..
עוד אלמנט שהוא מוסיף כאן, הוא ה- 1/16 – נגינה בחלקי שש-עשרה.

לסיכום

7:46 – לא תמיד צריך לנגן סולו ממש מורכב עם מלא פראזות וטנשנים.
לפעמים מספיק לקחת כמה צלילים בודדים כדי להנדס סולו מעולה, מוזיקלי וקליט.